סיטי נ' השטיח המעופף בע"מ

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי התובעת בגין נזקים אשר נגרמו לה לטענתה כתוצאה מעיסקה אשר נחתמה בינה לבין הנתבעת.

התובעת טוענת כי ביום 12/1/10 הזמינה מעם הנתבעת , בעקבות פרסומי הנתבעת בעיתונות, שבעה חדרים במלון "הולידיי אין" בטבריה. המחיר אשר ננקב בפרסומת עמד על 799 ₪ והובטח לאורחים טיפול עיסוי או שני ילדים חינם בחדר ההורים. התובעת בחרה באפשרות הראשונה והוזמנו החדרים כמבוקש. התובעת טוענת כי עת הגיעה למלון , הוברר לה כי כלל לא הוזמנו עבורה חדרים , על אף שקיבלה לידיה מן הנתבעת אישור הזמנה מסודר. התובעת טוענת כי בסופו של יום הועברו היא ויתר הנופשים עבורם הזמינה חדרים אל מלון "מוריה פלאזה". התובעת טוענת כי שבוע קודם היתה במלון "מוריה פאלזה" ועלות החדר בו עמדה על 675 ₪. לפיכך תובעת התובעת את ההפרש בין מחירי החדרים וכן פיצוי על טיפולי העיסוי אשר הוחמצו.

הנתבעת טוענת כי תחילה הזמינה התובעת תאריכים מסויימים ולאחר שינתה אותם ולמועדים החדשים לא נתקבל אישור מהמלון. לטענתה של הנתבעת אין היא מתחייבת לעולם על זהותו הסופית של המלון והיא עושה שימוש במנגנון הקרוי בפיה "רישום יתר" בו רשאי מלון לבטל חד צדדית הזמנה שבוצעה במענו ולהעביר הלקוחות למלון חילופי. לטענת הנתבעת המלון החילופי אשר סיפקה לתובעת היה ברמה גבוהה יותר מזה שאליו כיוונה הזמנתה ועלות השהות בו יקרה יותר, כך שיש לדחות את תביעת התובעת.

התובעת טענה בתשובה כי מעולם לא שינתה את תאריך ההזמנה אלא המדובר בטעות שביצעה סוכנת מטעמה של הנתבעת , אשר תוקנה על ידי אותה סוכנת לאחר שהתובעת הצביעה עליה בפניה.

הצדדים התייצבו לדיון בפני ומטעמה של התובעת העידה היא עצמה. התובעת שבה על האמור בכתב תביעתה והבהירה כי הזמינה נופש לתאריכים מסויימים במלון מסויים בהתאם לפירסומי הנתבעת. התובעת הציגה בפני אף את הפרסום (ת/3) המעיד כי עלות העיסקה הינה 799 ₪ לזוג וניתן לבחור עיסוי או שני ילדים חינם. התובעת הציגה בפני את שובר הזמנת המלון , בו לא נרשם כי הבקשה הינה על תנאי או בגדר "רישום יתר" או כל הערה מסייגת אחרת (ת/1). כן הציגה בפני התובעת, את טופס ההזמנה עבור הנופש אותו ערכה שבוע קודם לכן במלון "מוריה פלאזה" בעלות של 675 ₪ לזוג (ת/2).

התובעת נשאלה באשר לפיצוי אשר הוצע לה בדמות כניסה לחמי טבריה והיא השיבה כי לא ידעה כלל על פיצוי שכזה ובכל מקרה כלל לא ביקשה להגיע לחמי טבריה אלא ביקשה להנות מטיפול עיסוי במלון אותו הזמינה מבעוד מועד. עדותה של התובעת לא נסתרה אף בחקירתה הנגדית ונותרה בעינה.

מטעמה של הנתבעת העידה נציגתה וזו טענה כי הוצע לתובעת טיפול עיסוי , דבר אשר לא הוצג לו כל סימוכין ובנוסף הועברה התובעת למלון ברמה גבוהה יותר מזה אשר בו ביקשה להתאכסן . לטענת נציגת הנתבעת בחוזה עם לקוחותיה, מבקשת הנתבעת לציין כי הם אינם מתחייבים על זהותו הסופית של המלון.

לאחר ששמעתי העדויות ועיינתי בחומר הראיות , נחה דעתי כי יש לקבל תביעת התובעת כפי שיובהר להלן. החוזה בין הצדדים, דהיינו שובר הזמנת המלון, הוגש לעיוני בידי התובעת ולא נאמר בו דבר באשר ליכולתה לשנות את זהות המלון המוזמן כרצונה. יתכן כי הדבר מצוי בגידרה של הערה הרשומה בשולי דף ההזמנה באותיות זעירות כהאי לישנא "הרינו להסב את תשומת ליבכם לכך שעיסקה זו כפופה לתנאים המופיעים באתר החברה (ציון אתר החברה – מקנ) ו/או בחוברות החברה ובאם תרצו ישלחו אלו אליך". אין ספק בליבי כי לתובעת מעולם לא הובהר שקיים תנאי שמתיר לנתבעת לשנות זהותו של המלון באופן חד צדדי, בהסכם ההתקשרות בינה לבין הנתבעת , אשר כאמור לא סופק לה במלואו. הנתבעת טרחה לנצל מעמדה המשפטי ויצרה מצב בו למעשה רוכשת התובעת "חתול בשק". לטעמי, מצב שכזה עומד בניגוד גמור לחובתה של הנתבעת באשר לתום לב במו"מ בהתאם לתנאי חוק החוזים (חלק כללי). למעשה, מרביתו של הסכם ההתקשרות בין התובעת לנתבעת נסתר מעיניה של התובעת ועם מצב שכזה, אין בידי להסכין. וודאי שאין בכוונתו של בימ"ש זה לאפשר לנתבעת להוסיף ולנהל ענייניה, כאשר למעשה עשויים תנאי ההסכם עם הלקוח התמים להשתנות כהרף עין ובהינד עפעף של אי מי מטעמה של הנתבעת וזאת בלא לידע כלל את הלקוח.

כך אירע במקרה של התובעת שבפני. התובעת הזמינה חדרים במלון "הולידיי אין" ושם ביקשה לבלות את סוף השבוע בעלות המצוינת בפרסום מטעמה של הנתבעת. התובעת בחרה במלון זה משום מתקני הנופש המצויים בו עבור ילדים וכן בשל טיפול העיסוי אשר היה כלול במחיר.

נראה כי לא שיטת ה"רישום היתר" היא זו אשר עמדה בעוכריה של התובעת , אלא דווקא טעות אנוש מטעמה של הנתבעת אשר הזמינה עבור התובעת חדרים , קיבלה אישור עבורם מסרה אותו בידי התובעת ומסיבה כלשהיא , לא דאגה לאשרר את ההזמנה בטרם מועד נסיעתה של התובעת לנופש.

איתרע מזלה של הנתבעת והתובעת בילתה שבוע קודם לכן בבית המלון החילופי אליו נשלחה, כך שהעלויות במלון החדש היו גלויות וידועות לה ונמוכות מאלו הנטענות בידי הנתבעת. התובעת הציגה בפני כאמור את הקבלה (ת/2) המדברת בעד עצמה. טענותיה של הנתבעת כי התובעת אכן התאכסנה במלון לאונרדו פלאזה ולפיכך אין מקום לתביעת נזקיה , אינה יכולה לעמוד לה , באשר התובעת ביקשה למזער נזקיה ולהפיק, על אף עוגמת הנפש את המיטב מן המצב אליו נקלעה באשמת הנתבעת.

הנה כי כן, כשלה הנתבעת בהספקת המוצר אשר לצורך הספקתו התקשרה בהסכם עם התובעת ומשהפרה הנתבעת את ההסכם ההתקשרות , הרי היא חבה בפיצויה של התובעת.

יוער בשולי הדברים כי התנהלות הנתבעת ואופן ההתקשרות בהסכמים עם לקוחותיה , כאשר תנאי ההסכם אינם ידועים לצד שכנגד וביניהם סעיף כה דרקוני המאפשר לנתבעת לשנות את המוצר הנמכר חד צדדית ובלא הודעה מראש, יש בהם יותר מטעם לפגם והם מחייבים בחינה יסודית ומדוקדקת ודי לחכימא ברמיזה.

אני מחייבת איפוא את הנתבעת בפיצויה של התובעת בסך של 3000 ₪ אשר נתבקש על ידה (בגין הפרשי המחירים בין המלונות, מחיר טיפולי העיסוי אשר הוזמנו ולא נתקבלו ומחיר שני חדרים נוספים אשר הוזמנו עבור הילדים כנגד קבלת טיפול העיסוי).

הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (3/5/10) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך 750 ₪ .

הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ג כסלו תשע"א, 30 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.